טיפול קוגניטיבי - התנהגותי בחרדה חברתית

חרדה חברתית היא פחד מלהיות במצב פומבי, הכולל קהל או אפילו אדם יחד פרט לעצמי. למשל: לדבר ולהופיע על במה מול קהל, שהות בפעילות חברתית (מסיבה, דיון וכו'), להכיר אנשים חדשים, לקבל עזרה מאחרים, פחד מסמכות, אכילה או שתייה בפומבי, ליצור קשר זוגי ועוד.

עיקר הפחד מתמקד בחשש להשפיל או להביך את עצמי אל מול אחרים או להיראות חסר-אונים. החרדה תגרום להימנעות ממצבים חברתיים ומתוך כך לפגיעה ברורה באיכות החיים ובשגרה היומיומית. חרדה חברתית מאובחנת ב-7% מהאוכלוסייה הכללית העולם המערבי ויותר נפוצה בקרב גברים מאשר בנשים. כשאדם הסובל מחרדה זו נמצא בסיטואציה חברתית כלשהי, הוא נוטה לפרש אותה באופן בלתי יעיל ("הם לא אוהבים אותי/ אני לא מספיק טוב/ אני אראה מוזר/ מטופש/ מגוחך..."), דבר הגורר רגשות של  מתח ולחץ המשפיעות גם בסימפטומים גופניים כגון: הזעת יתר, הסמקה, בחילות, כאב ראש, סחרחורת, לחץ שרירים, שתקנות וגמגום. כל אלו מתפרשים כסימפטומים שמביכים ומשפילים את האדם יותר ויותר. כך, הסובל מחרדה חברתית, נמצא במעין מעגל שלילי בן הפחד שלו גורם ליותר פחד. בשלב מתקדם של ההפרעה, אדם יכול להצהיר כי אינו אוהב להיות במצב חברתי כי מפחד להרגיש פחד.